סוכנות ביטוח הנמצאת בבעלות בנק ירושלים תסווג כ"מוסד כספי"
בפס"ד עיר שלם סוכנות לביטוח (1996) בע"מ נבחנה סייוגה של סוכנות ביטוח, הנשלטת במלואה (100% בעלות) על ידי בנק, כמוסד כספי
רקע עובדתי
א. אדם החפץ ברכישת דירה למגורים פונה לבנק למשכנתאות שמחייב אותו בביטוח חיים וביטוח דירה - זאת
על מנת, להגן - בקרות אירוע ביטוחי (פטירה ח"ו של הלווה או נזק לדירה).
ב. בשנת 2005 נחקקו מספר חוקים ביחס לתחרותיות בשוק ההון, בין היתר, הוצאתן של קופות גמל ופנסיה
וסוכנויות ביטוח מהבנקים ולכן בנק שחפץ למכור ביטוחים, בקשר להלוואת משכנתא לרכישת דירה, יוכל
לעשות זאת באמצעות חברת בת פרטית המשמשת כסוכנות ביטוח נפרדת.
ג. הרגולטור התנה זאת בכך שכל סוכנות ביטוח שהוקמה מכוח ההוראות הרגולטוריות תוכל לתווך בביטוחי
חיים, דירה וכיו"ב - אך ורק את לקוחות הבנק שקיבלו הלוואת משכנתא לדירה.
ד. הנישומה הוקמה בשנת 1996; ברם, עד שנת 2005 המשיך הבנק להעניק ללקוחותיו שירותי ביטוח. החל משנת 2005 הנישומה היא זו שנתנה שירותי תיווך ללקוחות הבנק, כאשר המבטחת היא חברת הביטוח
"הראל".
ה. ביום 11 בדצמבר 2016 פנתה הנישומה, וחברה נוספת של הבנק - חברת תומר ירושלים בע"מ, למשיב
בבקשה לשנות את סיווגה מ"עוסק מורשה" ל"מוסד כספי", כפי סיווגו של הבנק.
ו. הנישומה אינה יכולה לעסוק באף עיסוק באשר הוא, אלא בביטוח ספציפי ומסוים מאוד - ביטוח משכנתא (חיים ודירה) שמופקים ללקוחותיו של הבנק בלבד, והלקוחות שיוכלו לקנות ביטוח הם אלו שקיבלו הלוואת
משכנתא בלבד; היינו, לקוחות בנק אחר או לקוחות הבנק שלא קיבלו הלוואת משכנתא, אינם יכולים
לרכוש פוליסת ביטוח מהנישומה. צא ולמד שאלמלא מתן הלוואות לרכישת דירה מטעם הבנק, אין
לנישומה כל קיום עסקי.
מסגרת נורמטיבית
סעיף 1 לחוק מע"מ מגדיר מוסד כספי כדלקמן:
(1) חברה או אגודה שיתופית העוסקת בקבלת כספים בחשבון עובר ושב על מנת לשלם מהם לפי דרישה
על-ידי שיק;
(2) חברה המשתמשת כדין במלה "בנק" כחלק משמה למעט חברה ששמה מאזכר חברה או אגודה
שיתופית שפסקה (1) חלה עליה;
(3) מוסד כספי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954, אשר הוראות הנזילות מכוח החוק האמור
חלות עליו;
(4) מבטח;
(5) סוג בני אדם ששר האוצר קבע;"
לענייננו, אין רלוונטיות לאמור בהגדרת 'מוסד כספי' בחוק מע"מ. ואף לא ההרחבה מכוח צר שר האוצר בהתאם לסעיף (5) לחוק. עניין לנו בסמכות המנהל (המשיב) להרחיב או לערוך בחינה לנישום ולסווגו בסיווג אחר - כפי הוראת סעיף 58 להלן. סעיף 58 לחוק מע"מ מסמיך את המנהל לקבוע או לשנות סיווג לנישום אף שלא לפי ההגדרות של 'עוסק מורשה' או 'מוסד כספי' בסעיף 1 לחוק - בזו הלשון:
" המנהל רשאי, לפי בקשת מי שנמנה עם סוג פלוני של חייבי מס או ביזמת עצמו, לרשום אותו כנמנה עם סוג אחר, הן לכל עיסוקיו או פעילויותיו והן למקצתם, אם ראה שמהותם קרובה יותר לסוג האחר."
מלשון הסעיף עולה כי המנהל בוחן את שינוי הסיווג בהתאם למבחן 'הקׅרְבה המהותית' - היינו, בחינה של פעילות נישום אחד (משני) כי זו קרובה לפעילות נישום אחר (עיקרי) מבחינה מהותית. כלומר, המהותיות תהא באחד משני רבדים: האחד - פעילות הנישום המשני דומה או זהה לפעילות הנישום העיקרי; השני - פעילות הנישום המשני תלויה או כפופה לפעילות הנישום העיקרי.
בעניינו, הרובד השני מתקיים שכן לא ניתן לנתק את פעילות הנישומה מפעילות הבנק מהסיבות הבאות:
א. פעילות השיווק, פעילות המחשוב, פעילות משאבי אנוש ויתר חטיבות הפעילות של הבנק מוכרים
ומסוווגים כ'מוסד כספי' ולכן גם פעילות הביטוח צריכה להיות מסווגית כמוסד כספי. כמו כן מוסדותיה,
הנהלתה, מענה הרשום וכל התשתית הניהולית והמנגנון התפעולי של הנישומה (עובדים, פעילויות לעובדים,
הנהלת חשבונות של המערערת וכיו"ב) מצויים במטה המרכזי של הבנק ומבוצעים על ידו.
ב. הנישומה הינה חברה הנשלטת במלואה על ידי הבנק; התלות בבנק היא תלות הנובעת מהפעילות הפיננסית
של הבנק, כלומר תלות זו מעידה על העדר עצמאותה של הנישומה כסוכנת ביטוח עצמאית שכן היא הוקמה
אך ורק כמסייעת וכתומכת לפעילות העיקרית של הבנק. פעילות הנישומה היא אך ורק בשביל הבנק ולא
עבור לקוחות של בנקים אחרים, גם אם האחרונים יחפצו בשירותיה.
ג. פעילות הביטוח אינה דבר חדש אצל הבנק, אלא הפרדתה כחברה פרטית, הנשלטת במלואה על ידי הבנק,
הינה חובה בשל הוראות רגולטוריות. על כן, גם במבט על המעגל החיצוני, ניווכח כי הנישומה נשלטת
ומופעלת על ידי הבנק לשם רציפות הפעילות הפיננסית של הבנק בכל הקשור להבטחת פירעון הלוואות
המשכנתא.
ד. כמו כן, לולא ההתאגדות של הנישומה כחברה, והוצאתה בהתאם לרגולציה, מפעילות הבנק, אזי, פעילותה
הייתה ממשיכה להוות חטיבה ממערך הפעילות של הבנק (כגון: חטיבת משאבי אנוש, חטיבת המחשוב
וכיו"ב) - איני רואה אפוא, כי אך בשל התאגדותה הנפרדת יש לראות בה כעוסק מורשה ולא כמוסד כספי,
כאשר עובר להתאגדותה הייתה הפעילות חוסה תחת הסיווג של 'מוסד כספי'.
ה. העולה מתצהיר מר זלצמן, וכפי התשתית העובדתית שהונחה לפניי, היא כי הנישומה נועדה לקדם אך ורק
את האינטרס של הבנק, שכן לולא הביטוח, ודרישות נוספות, אין הבנק מחויב למתן הלוואת משכנתא
למבקש ההלוואה.
סקירה משפטית
א. בפס"ד א.ב. שקד לבן נדונה מעמדה של חברת בת של בנק מסד (חברת נכסי הבנק). בית המשפט קבע שהמגמה הברורה השלטת היום בתחום הפרשנות הפיסקלית היא זו המהותית, המתעלמת מצורתה החיצונית של העסקה או הפעולה העומדת לדיון. המגמה הברורה העולה מפסקי הדין הנ"ל היא שגם אם מהבחינה המשפטית, חברת הבת והמלכ"ר הם ישויות משפטיות נפרדות, נבחנה בהם השאלה האם קיימת הפרדה מבחינה מהותית.
ב. בפס"ד הליליס נקבע בעניין הפוך - שם הנישומה (חברה פרטית בע"מ) חפצה הייתה להיות מסווגת כ'עוסק מורשה' לצורך ניכוי מס תשומות - כי בשל אופי פעילתוה והזיקות המצביעות על קשר עם עמותה (המסווגת כמלכ"ר) שהיא בעלת המניות באותה חברה, יש לראותה כמלכ"ר.
ג. בפס"ד מור שושן נדון עניינה של עמותה שבנתה את 'היכלי רוזנטל' בית הכנסת ובית המדרש של חסידות נדבורנא בבני ברק; בית המשפט קבע כי דיני המס חותרים להטלת "מס אמת" על בסיס המציאות בפועל, וכי אין המנהל כבול לתיאור העסקה שבחרו הצדדים או לחוזה שחתמו עליו אם אינו משקף את הסכמתם האמתית ולכן יש לשנות את סיווג הנישומהמ מ"עוסק" ל"מלכ"ר".
ד. בפס"ד פורטראב נקבע שחברת בת של בנק, המסווגת כמוסד כספי מכוח סעיף 58 לחוק מע"מ, אינה חייבת במע"מ בגין השכרת נכסים לצדדים שלישיים, שכן פעילות זו אינה נחשבת כ"עסקת אקראי" כהגדרתה בחוק, מאחר ועיקר עיסוקה של החברה הוא השכרת מקרקעין ואין מדובר בעסקאות בודדות. בית המשפט קבע כי אף שהנישומה אינה נכללת בהגדרה הישירה של מוסד כספי בסעיף 1 לחוק, מהותה כחברת בת של הבנק קרובה למהותו של מוסד כספי, ופעילותה משרתת את הפעילות הפיננסית של הבנק.
ה. בפס"ד כלמוטרייד הנישומה הייתה חברת בת בבעלות של שתי חברות ליבוא רכב, שהיו רשומות לצרכי מע"מ כ"עוסק". חברת הבת עסקה במתן אשראי ללקוחות שרכשו כלי רכב משתי החברות שהחזיקו בה. בית המשפט קבע שחברת הבת הינה לא תהיה מוסד כספי, על אף היותה עוסקת במתן אשראי, היות שהלוואות ניתנו רק ללקוחות של שתי החברות שהחזיקו בה שהינם עוסק.
סיכום
המגמה הרווחת בפסקי הדין של בתי המשפט המחוזיים שהובאו לעיל הינה שעקרון הפרדת הישויות המשפטיות אינו העיקר בקביעת נישום כ'מוסד כספי', אלא הגורם המרכזי בקביעה זו הוא המבחן המהותי - מבחן הזיקות כפי האמור לעיל.
מן הכלל אל הפרט
הבנק מהווה 'נישום עיקרי' והנישומה מהווה 'נישום משני' ואף על פי שעסקינן בשתי ישויות משפטיות שונות ההתאגדות המשפטית הנפרדת אינה חזות הכול - שכן לולא הבנק אין לנישומה מערערת חיים כלכליים כלל ועיקר. ניתן לראות תמונה ברורה של נישום עיקרי - שכלל הפעילות הכלכלית והרווחית היא של הבנק, כמו גם תשתית הניהול, מענהּ הרשום, משרדיה, מנגנון התפעול, מועצת המנהלים ונושאי המשרה הבכירים מהווים את 'צינור ההנשמה הכלכלי' של הנישומה ולולא תנאי הבנק להגנה על עסקאות הלוואת משכנתא, לא הייתה קמה הנישומה.
טענת ההפליה לטובה
מנהל מע"מ טען כי הנישומה מופלית לטובה מול סוכנויות ביטוח אחרות . בית המשפט דחה את הטענה מהסיבות הבאות:
א. הנישומה שונה בזהות בקהל היעד ובסוגי פוליסות הביטוח, היקפם ותקופתם. קהל היעד של סוכנות ביטוח
שהיא חברת בת של בנק אינו קהל היעד של סוכנות ביטוח רגילה, הנותנת שירותי ביטוח מגוונים יותר
ולקהל לקוחות רחב בהרבה.
ב. הרגולטור אׅפשר את ההסדרה הנ"ל לכל הבנקים ואינו רואה בהסדרה זו משום אפליה בין סוכנויות ביטוח
ולכן אין לראות גם אפליה מצד סיווג שונה של חברות אלו לצרכי מע"מ.
ג. נטל המס בין מוסד כספי לעוסק אינו שונה.
לאור כל האמור לעיל קבע בית המשפט שעצם הפרדת הנישומה כישות משפטית נפרדת (חברה ולא כחטיבה בתוך הבנק) כשלעצמה אינה תקים לה סיווג שונה מהבנק.
