מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים
בע"מ 46306-01-16 נידון מקרה שבו חברת מגדל קיבלה דיבידנדים מחברת אמות וחברת ויורופ אסיסטנט בע"מ (להלן: "אמות" ו-"יורופ") שמוחזקות על ידה בשרשור ומוגדרות כעוסק לפי חוק מע"מ.
פ"ש כלל את הדיבידנים שלעיל בחישוב מס הרווח בו חייבת המערערת מכוח הוראות סעיף 4(ב) לחוק מע"מ
רקע נורמטיבי
סעיף 4(ב) לחוק מס ערך מוסף, קובע:
"על פעילות בישראל של מוסד כספי יוטל מס שכר וריווח באחוזים מהשכר ששילם והריווח שהפיק, כפי שקבע שר האוצר באישור הכנסת; הפסד שהיה למוסד כספי בשנת מס ניתן לקיזוז כנגד השכר ששילם לאותה שנת מס."
המונח "ריווח" הנזכר בסעיף 4(ב) שלעיל, הוגדר בסעיף 1 לחוק, הקובע:
""ריווח" -הכנסה חייבת, כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, לפני קיזוז הפסדים משנות המס הקודמות לשנת המס שבה נתקבלה ההכנסה, ואחרי ניכוי המס על שכר על פי סעיף 4(ב), למעט הכנסה מדיבידנד שנתקבל ממוסד כספי ולמעט הכנסה שנוצרה עקב שינויי מבנה העומדים בתנאי חלק ה2 לפקודת מס הכנסה אך לרבות הכנסה מריבית או מדיבידנד או ממכירה או פדיון של יחידה או מחלוקת רווחים לבעל יחידה שלגביה ניתן פטור ממס הכנסה לפי כל דין."
הכרעה
הנישומה טענה שהוראת הסיפא מכוונת לדיבידנד שלגביו ניתן פטור ספציפי ומפורש ולכן אין לראות בהוראת הסיפא כמתייחסת להוראות סעיף 126(ב) לפקודה.
בית המשפט מצדד בהילכת דיסקונט שבו נבחנה השאלה האם סעיף 126(ב) לפקודה מהווה סעיף פטור לצורך הגדרת ריווח לפי חוק מס ערך מוסף כהלישנא:
"אכן, סעיף 126(ב) לפקודה, אינו משתמש במונח "פטור", אולם עם כל הכבוד, סעיף 126(ב) לפקודה, נועד למנוע כפל מס והוא לא נועד ליצור הסדר שיש בו התעלמות מפעולה כלכלית והתעלמות מקיומו של גוף בעל ישות משפטית. תכלית זו של מניעת כפל מס ניתן להשיג בדרך של פרשנות סבירה שכבר עוגנה בעניין כלל, לפיה סעיף 126(ב) לפקודה, פוטר ממס הכנסה המתקבלת בידי חברה מדיבידנד בין חברתי. פרשנות זו, עדיפה על פרשנות שגלומה בה התעלמות מפעילות כלכלית של חלוקת דיבידנד או יצירת "גופים שקופים בבועה תאגידית", כמוצע על ידי המערער. נוכח האמור לעיל, נראה כי לצורך הגדרת "ריווח" לפי חוק מס ערך מוסף, נכון וראוי לפרש את סעיף 126(ב) לפקודה, כהוראה הפוטרת ממס דיבידנד בין חברתי."
סעיף 126(ב) לפקודה מהווה סעיף פטור "פשוטו כמשמעו" כפי שנקבעה בע"א 635/68 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' כלל חברה להשקעות ישראל בע"מ והיא עומדת בתוקפה עד היום ואין לקבל את טענת הנישומה שלפיה סעיף 126(ב) מהווה פטור רק לעניין סעיף 18(ג) לפקודה.
בית המשפט דוחה את עמדת הנישומה שלפיה, הטלת מס ריווח על הדיבידנד שקיבלה מהווה כפל מס היות שלדידה מחלקי הדיבידנד שלמו מע"מ בהיותם עוסק לצורכי חוק מע"מ, היות ומדובר בגופים עסקיים נפרדים המוחזקים באופן חלקי על ידי הנישומה ואין לראות בחברות שחילקו את הדיבידנד כאילו הם חלק מהנישומה, קרי לייחס לנישומה את העסקאות (שביצעו החברות שחילקו את הדיבדינד) שבגינן שולם מע"מ.
הנישומה טענה שהיא היוותה צינור לעניין הדיבידנד היות שהיא קיבלה את הדיבידנד וחילקה אותו מיד לחברת האם ולכן אין ברשותה רווח בר מיסוי. בית המשפט קבע שהוראות סעיף 4(ב) לחוק מע"מ לא נותן חשיבות לאופן השימוש בכספי הדיבידנד המתקבלים בידי מוסד כספי ואין נפקא מינה אם הדיבדינד חולק לחברת האם, כמו כן הנישומה היא שהחליטה על העברת הדיבידנד שקיבלה לחברת האם ואין לפטור את הנישומה ממס רווח בגין הדיבידנד שקיבלה רק משום העיתוי בו תחליט לחלק דיבידנד לחברת האם.
