בהחלטת מיסוי 3748/19 נידון מקרה של נישום שהינו נישום מייצג בחברה משפחתית בה הוא מחזיק במלוא הון המניות ביחד עם אשתו. החברה המשפחתית השקיעה בין היתר במניות חברת LLC . החברה המשפחתית בחרה להתייחס ל-LLC כאל "גוף שקוף" לעניין זיכוי ממס זר, ע"פ הוראות חוזר מס הכנסה 05/2004. נכון למועד הגשת הבקשה, בחברה המשפחתית עודפים שמקורם מלפני היותה חברה משפחתית. בשנת 2016 רכש הנישום דירה, לשימושו הפרטי, בארה"ב באמצעות ה-LLC (להימנע ממס עיזבון). הדירה שנרכשה על ידי ה-LLC מומנה משטר הון שהנפיקה החברה המשפחתית (להלן: "הלוואת הבעלים") לנישום (ששולם מהונו הפרטי) והועבר כהלוואה (את back to back) ל LLC. רשות המיסים קבעה שהוראות סעיף 3(ט1) יחולו על המקרה הנדון. ברם, יראו את יתרת הלוואת הבעלים בחברה המשפחתית כ"יתרת זכות" של הנישום אשר הנכס הועמד לשימושו, לצרכי יישום סעיף 3(ט1)(6)(ב)(1) לפקודה. יודגש כי "יתרת הזכות" תהיה הנמוך מבין הלוואת הבעלים בחברה המשפחתית לבין ההלוואה שהעניקה החברה המשפחתית ל LLC.

החלטת מיסוי 7615/20 מיסוי בעל מניות מהותי בחברת מעטים - החלטת מיסוי שלא בהסכם העובדות: יחיד תושב ישראל שהינו רופא והכנסתו מקופת חולים מהווה כ-99% מכלל הכנסתו. קופת החולים מספקת לרופא מזכירות ושירותי משרד. קביעת תורים לרופא נעשית באמצעות מערכות של הקופה.בכוונת הרופא להקים חברה חדשה שתהיה בבעלותו המלאה, ולהעביר אליה את פעילות מתן השירותים הרפואיים לקופה. כך ששירותי הרפואה לקופה יינתנו על ידי החברה באמצעות בעל המניות המהותי באופן בלעדי וזאת כעובד החברה החדשה. יצוין כי מלבד הרופא, אין בכוונת החברה החדשה להעסיק עובדים נוספים. פרטי הבקשה:לאשר, כי הכנסתה של החברה החדשה

בהחלטת מיסוי: 91/3586 שהנושא הינו רכישה עצמית, נידונה חברה תושבת ישראל, שמוחזקת במלואה ע"י חברה זרה, שחידשה את פעילותה לאחר שמונה שנים ללא פעילות ובאמתחתה הפסדים צבורים.על פי דוחותיה הכספיים הרלוונטיים, ההון העצמי כולל הון מניות ויתרת עודפים שלילית ואינו כולל קרנות הון ופרמיה על מניות. ובצד הנכסים החברה מחזיקה בנכסים פיננסיים שוטפים בלבד.בית המשפט אישר לחברה לבצע חלוקה שלא מקיימת את "מבחן הרווח" בתנאים הבאים : הפחתת ההון תתבצע ע"י רכישת עצמית היות ובחברה אין כל פרמיה על מניות.הפחתת ההון אינה חלוקה מתוך מניות הטבה או קרנות אחרות שמקורן בהיוון רווחים.מקור כספי הרכישה העצמית

בפס"ד ע"מ 3222-11-15 אביבה סלע נ' פ"ש אילת נידון מקרה של חברה שנפסלו ספריה לשנים 2009-2012 היות ולא דווחו ההכנסות במלואן. ביום 10.10.12 נחתם הסכם שומות לשנים 2008-2010 שבמסגרתו הוסכם כי יתרת כרטיס החו"ז של המערערת בחברה שבבעלותה תאופס לסוף שנת 2010. בפועל, פקודת האיפוס בוצעה רק בתאריך 31.12.11. כמו כן, החברה שבבעלותה, החסירה בשנים 2011-2012 סכומים של 65,627 ו 95,367 ש"ח, בהתאמה, מהכנסותיה. פ"ש טען שכל הסכומים שלעיל נמשכו ע"י בעמ"נ הנישומה כדיבידנד היות והיא בעלת מניות בחברה. בית המשפט לא קיבל את עמדת המערער כי עסקינן בהלוואות היות ולא קיימים מסמכי הלוואה, ולא הוצגה גרס...