בו"ע ניר ישראל רוטנברג ואח' נידונה שאלה האם רשאיםהנישומים להעלות במסגרת הערר (כמו גם בהשגה שהוגשה על ידם) טענות העומדות בסתירה לשומות העצמיות שהוגשו על ידם?
מבוא
הנישומים הצהירו בשומתם העצמית כי רכשו נכס מוגמר - משרדים - ואף קבעו את שווי המכירה לפי שווי הקרקע בצירוף עלויות הבנייה המוערכות. ברם, לאחר שהוצאה להם שומה לפי מיטב השפיטה על ידי מסמ"ק חיפה בהקשר של יום המכירה הגישו הנישומים השגה ובה טענו טענות מנוגדות לשומתם העצמית, ביניהן כי מהות הממכר היא קרקע ולא נכס מוגמר.
דיון והכרעה:
רקע נורמטיבי
סעיף 73(ג) לחוק עוסק בהצהרות למנהל מיסוי מקרקעין.
סעיף 78(ג) לחוק קובע שהצהרה שנמסרה לפי סעיף 73(ג) לחוק רואים בהצהרה כשומה עצמית של הרוכש ומסמ"ק רשאי בתוך 8 חודשים מיום שנמסרה לו השומה העצמית להפעיל אחת משלוש הסמכויות הנתונות לו - לאשר את השומה העצמית; להוציא שומה לפי מיטב השפיטה בה יקבע את יום המכירה, שווי המכירה, יום הרכישה, שווי הרכישה, סכום המס, והפטורים לפי דין; או לתקן את השומה.
סעיף 87 לחוק עוסק ב"השגה" והוא קובע כי אדם החולק על השומה לפי מיטב השפיטה שהוצאה לו רשאי להגיש השגה ולבקש מהמשיב לחזור ולעיין בשומה ולשנותה.
צא ולמד, שלנשום אין כל אפשרות בדין עצמית לחזור בו מהצהרתו ושומתו זו, אלא באמצעות הכלי של בקשה לתיקון שומה, לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין.
סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין, שכותרתו "תיקון שומה" קובע כדלקמן:
"(א) המנהל רשאי, בין אם ביוזמתו ובין לפי דרישת מי ששילם מס, לתקן שומה שנעשתה לפי סעיף 78(ב) או (ג) או לפי סעיף 82, תוך ארבע שנים מיום שאושרה השומה העצמית או מיום שנקבע שומה לפי מיטב השפיטה, לפי העניין, בכל אחד מן המקרים האלה:
(1) נתגלו עובדות חדשות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בידי המנהל, בעת עשיית השומה, לחייב במס או לשנות את סכום המס;
(2) המוכר מסר הצהרה בלתי נכונה שהיה בה כדי לשנות את סכום המס או למנוע תשלום מס;
(3) נתגלתה טעות בשומה."
הנישומים טענו, במסגרת ההשגה מטעמם על השומה לפי מיטב השפיטה, טענות הנוגעות למהות הממכר ולשווי המכירה - העומדות בסתירה מוחלטת למוצהר על ידם בשומתם העצמית.
דיון
לאור כל האמרו לעיל קבע בית המשפט שהנישומים אינם רשאים, על פי הדין, לסטות מהצהרתם בשומה העצמית. אין ולא קיים בחוק מיסוי מקרקעין כל סעיף המקנה לעוררים זכות לשנות את שומתם העצמית שלא על דרך של הגשת בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק.
בית המשפט מוסיף שבבחינת למעלה מן הצורך התקשרותם של הנישומים בעיסקה נעשתה במסגרת של "קבוצת רכישה" מהסיבות הבאות:
א. המסגרת החוזית בה התקשרו הנישומים היא של רכישת מוצר מוגמר – משרדים.
ב. מדובר בקבוצה, בת 126 רוכשים, אשר חברת רפאל - שהיא הגורם המארגן במקרה דנן, ארגנה לצורך
רכישת המקרקעין מבעלת המקרקעין באמצעות סיחור האופציה שקיבלה חברת רפאל.
ג. הסכם המכר והסכם השיתוף נחתם במטרה להגיע לנכס מוגמר שהוא משרד.
ד. בהסכם השיתוף נקבע וצורף כנספח ב' תשריט, בו סומן חלקו של כל אחד מהרוכשים במקרקעין, יחידת
המשרדים המשויכת לו ומיקומה המתוכנן.
ה. בהסכם השיתוף נקבע שהמשתתפים ישתפו בכדי להוציא את הפרויקט אל הפועל ולמעשה שוללים מהם
את היכולת לסגת מהמתווה של העיסקה. יתר על כן, סעיף 2.9 להסכם השיתוף מבהיר מראש כי כל רוכש
מקבל חלק במקרקעין שעליו תוקם יחידת המשרדים שרכש.
ו. חברת רפאל היא הגורם המארגן של הקבוצה, אשר פעלה ליצירה של קבוצת רוכשים לצורך סיחור
האופציה (או חלקה) אליהם, חתימה על הסכם מכר המקרקעין והחתמת הרוכשים על הסכם השיתוף.
צא ולמד שהתנאים הקבועים בחוק מיסוי מקרקעין, המגדירים "קבוצת רכישה" - מתקיימים במלואם במקרה הנדון
