הזכות פטור לנכה שמוענקת לבן זוג נשוי היא אישית ואינו תקף להכנסות בני זוג
א. הנישומים נישאו בחודש אוקטובר 2018 והיו ידועים בציבור מאז שנת 2007 ולהם שלושה ילדים
משותפים ולנישומה בת נוספת מנישואים קודמים.
ב. הנישומה עבדה כעובדת שכירה ובן זוגה הינו נכה בשיעור של 91.6% החל מיום 1.1.08 וזכאי לפטור
מתשלום מס בהתאם להוראות סעיף 9(5) לפקודה.
ג. הנישומה קיבלה נקודת זיכוי לפי סעיף 40(ב)(2) לפקודה בשנים 2016-2014 ו-2018 בהיותה אם חד
הורית וזאת בקשר לביתה מהנישואים הקודמים.
ד. הנישומים הגישו דוחות להחזר מס. בדוחות ביקשו שהבעל יהיה הבן זוג הרשום וההכנסה של האישה,
המשוייכת אליו בחישוב מאוחד, תהיה פטורה כנסתה משויכת לבעלה הנכה בחישוב מאוחד.
דיון
בית קובע שאין להעניק פטור להכנסת האישה שמיוחסת לבעל, בחישוב מאוחד מהסיבות הבאות:
א. סעיף 1 לפקודה קובע ש"בן זוג" הוא אדם נשואי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו. חישוב
מאוחד מתבצעה בתיק הנישום ובן זוגו. לפיכך, הנישומים זכאים לחישוב מאוחד מיום נישואיהם בלבד
ואין רלוונטיות לעובדה שהיו בני זוג ידועים בציבור בשנים עובר לנישואים.
ב. הפטור הקבוע בסעיף 9(5)(א) לפקודה הינו פטור אישי בלבד ואינו תקף להכנסות בני זוג. בפס"ד בן עוז
קבע בית המשפט שהפטור הינו בגין הכנסות הנכה מיגיעה אישית ולא על הכנסותיה של אישתו.
ג. אין זה רלבנטי מי מהמערערים היה נרשם כ"בן הזוג הרשום" לצורך קבלת הפטור, היות והפטור הינו
פרסונלי וחל אך ורק על הכנסות המגיעות מפעולות ממשיות שמבצע בעל הפטור המביאות לצמיחת
ההכנסה באופן אקטיבי.
לגבי נקודות הזיכוי
בית המשפט שלל מהאישה נקודת זיכוי של אם חד הורית מהסיבות הבאות:
א. סעיף 40 לפקודה קובע שנקודת זיכוי תינתן להורה תושב ישראל שהוא הורה במשפחה חד-הורית שהיו לו ילדים שבשנת המס טרם מלאו להם תשע-עשרה שנה. בעניינו, הבת של הנישומה הייתה בת 18 בשנת 2013 ולכן החל משנה זו אין להעניק נקודת זיכוי על פי סעיף 40 לפקודה.
כאמור בסעיף א' שלעיל התנאי לקבלת נקודות הזיכוי האמורה הוא כי מדובר בהורה אשר מגדל את ילדיו במסגרת חד-הורית. במקרה דנן, הנישומה ניהלה משק בית משותף בשנים הרלבנטיות ולכן אינה זכאית לנקודת זיכוי בשנים הרלבנטיות
