בפס"ד רובן ראיוס נידונה השאלה, האם תשלום בשל סיום התקשרות עם שחקן מהווה הכנסה חייבת במס.
רקע עובדתי
הנישום הינו שחקן כדורגל זר שהגיע לשחק בישראל והתקשר בהסכם העסקה עם קבוצה מקומית לתקופה של 3 שנים. כעבור שנתיים עבר השחקן לשחק בקבוצה אחרת מחוץ לישראל והקבוצה הישראלית משלמת לו פיצוי בשל סיום ההתקשרות עמו שנועד לפצות אותו על ההפרש בין השכר אותו היה צפוי לקבל מהקבוצה אילו היה ממשיך לשחק בשורותיה לבין השכר שהוסכם כי יקבל מהמועדון בצרפת.
הנישום טען שהפיצוי ששולם לו מהווה תוספת לשכר בצרפת ופיצוי על הפסד הכנסתו בצרפת בהיותו תושב חוץ ולכן אינו חייב במס בישראל.
פ"ש סבר שהפיצוי חייב במס היות והוא מהווה הכנסה חייבת על פי סעיף 2(2) לפקודה והנישום הוא תושב חוץ שעל הכנסתו חלות תקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ), התשנ"ח-1998 ולכן יש לשלם מס לפי התקנות בשיעור של %25.
דיון והכרעה
סיווגו של פיצוי אינו תמיד פשוט. כל עסקה שבגדרה משולם פיצוי ניתנת לתיאור בשני אופנים כדלקמן:
הפיצוי קונה ממקבלו את הזכות לדרוש את הפיצוי כמקור הכנסה.
הפיצוי ניתן עבור אובדן ההכנסה.
בהסכם העסקה נכתב שהנישום מוותר על המשך העסקתו על ידי הקבוצה וכי אין לו כל דרישה כספית לגבי עונת המשחקים 2015/2016 למעט קבלת הפיצוי המוסכם. צא ולמד, שהפיצוי ששולם לא נועד להיות תשלום שכר עבור העסקתו לאחר מועד חתימת הסכם הסיום, דבר הסותר את טענת הנישום שלפיה הפיצוי מהווה השלמת שכר עבור עונת 2015/2016. כמו כן, הפיצוי אינו תשלום בגין העסקתו בשנתיים שבהן שיחק בקבוצה, היות שבזמן העסקתו קיבל שכר מלא.
לאור כל האמור לעיל, קבע בית המשפט שהפיצוי שולם על מנת שהנישום יסכים לוותר על המשך העסקתו על ידי הקבוצה. דהיינו, הצדדים הסכימו שהפיצוי ישולם על מנת לכסות על הפרש השכר אותו הנישום צפוי לקבל בקבוצה לבין השכר שאותו צפוי לקבל במועדון בצרפת.
אליבא דכולי עלמה, שפיצוי שמקבל נישום יסווג כדין הפרצה אותה בא הפיצוי למלא וכאשר התפשרו הצדדים והסכימו על תשלום פיצוי כדי להימנע מהליך משפטי, יש לבחון את הפיצוי על פי מהות הנזק או ההפסד שנגרם ולא על פי הזכות לתבוע או לאכוף את ההסכם שעליו ויתר התובע.
בעניינו, הנישום ויתר בהסכם הסיום על הזכות לאכוף את התחייבות הקבוצה לשלם את שכרו בעונת המשחקים 2015/2016 ולכן הפיצוי שולם חלף הכנסת עבודה שהיה הנישום צפוי לקבל מהקבוצה, ולא עבור עבודה שביצע בפועל, ומכאן שאינו בבחינת שכר.
הואיל והפיצוי מהווה חלף שכר העבודה שלא שולם ,הרי שהמקום שבו הופקה ההכנסה הוא המקום שבו צפויה הייתה להתבצע העבודה בגינה משולם הפיצוי, דהיינו בישראל. "קביעת מקום אחר כמקום הפקת ההכנסה מנוגדת לעיקרון ולפיו דין הפיצוי כדין "הפרצה" אותה נועד למלא. הפרצה בעניינו היא הכנסת עבודה בישראל ולכן מתחייבת המסקנה כי גם מקום הפיצוי הוא מקום "הפרצה ."
לאור האמור לעיל, קבע בית המשפט שהפיצוי נועד לפצות בגין הסכמתו לשחק בצרפת ולכן הפיצוי מהווה תחליף לשכר עבודה ויש למסות אותו לפי המקום שבו הוא היה אמור להיות מועסק, קרי בישראל.
