בפס"ד 54138-04-15 נידון מקרה של נישום שקיזז הפסדים מתאגיד C.L.L מפסיד כנגד הכנסה חייבת שנוצרה לו בתאגיד C L.L רווחי. כתוצאה מכך, לא הצהיר מערער זה בדוחותיו האישיים בשנות המס שבערעור על רווחים שנוצרו לו בתאגידיC . L.L. פ"ש לא התיר את הקיזוז האמור היות לדידו לא ניתן לקזז בין שני תאגידים.
הנישום טען שאת המונח תאגיד שבהוראות חוזר 11.4 יש לפרש בלשון רבים וזאת בהתאם לסעיף 5 לחוק הפרשנות כמו כן טען נישום שאילו כל אחזקותיו בחברות ה L.L.C היו מוחזקות תחת החזקה של תאגיד L.L.C אחד ניתן היא לקזז רווחים והפסדים בין תאגידים.
בית המשפט מסתמך על פס"ד יקב הראל שלפיו נקבע שסיווגו של תאגיד זר בישראל ייעשה בהתאם להוראות הדין המקומי, היינו פקודת מס הכנסה ולכן למרות שלצורכי מס פדרלי בארה"ב מסווגת ה- L.L.C כישות "שקופה" הרי שלעניין דיני המס בישראל סיווגו יהיה כישות "אטומה" ולכן ה-L.C.L תמוסה כחברה ולכן לא ניתן יהיה לקזז רווחים מתאגיד אחד מול הפסדים מתאגיד אחר.
כמו כן, אין לקבלת את טענת הנישום לעניין סעיף 5 חוק הפרשנות היות ובסעיף 1 לחוק הפרשנות נאמר שתחולתו מוגבלת בכך שאין הוראה אחרת לעניין הנדון וכן "אם אין בעניין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב ע חוק זה." ובעניינו, הוראות סעיף 11.4 לחוזר עוסק בקיזוז ההפסדים שנוצרו כתוצאה מפעילות ה- C.L. L ברמת התאגיד ולא ברמת בעל המניות היחיד ולכן אין ליישם את סעיף 5 לחוק הפרשנות ואין לקבל את טענת הנישום שאילו הייתה מוקמת חברתC . L.L שמחזיקה את כל התאגידים ניתן היה לקזז את הרווחים מתאגיד מפסיד מרווח של תאגיד מרוויח
היות והלכה היא כי בית המשפט יפסוק לפי מה שעשה הנישום בפועל ולא לפי מה שהנישום יכול היה לעשות ולא עשה (ע"א 487/77 מנהל מס שבח נ' אחי ברקאי (1978)))
לאור כל האמור לעיל, פסק בית המשפט שלא ניתן לקזז רווחים מתאגיד L.C.L רווחי מהפסדים מתאגידC . L.L מפסיד.
